אברמוב נ' נילי נור סחר והובלות בע"מ ואח'

פסק דין

1.תביעה לקבלת פיציים בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו של התובע כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 8.4.2012. בעת אירוע התאונה נהג התובע ברכבו המסחרי ואילו הנתבע מס' 2 (להלן: הנתבע) נהג במשאית השייכת למעסיקתו- הנתבעת מס' 1 ומבוטחת על ידי הנתבעת מס' 3.

עיקר המחלוקת נסב על שאלת האחריות לאירוע התאונה.

2.התובע, אשר נהג ברכבו, המשמש אותו לעסקו, טען כי בעת אירוע התאונה היה רכבו בנתיב הימני של כביש שבו מספר נתיבים והמשאית פגעה ברכבו מאחור. בעדותו בפני הוסיף התובע וציין, כי עובר לפגיעה ברכבו הוא עקף את המשאית מצד שמאל, השתלב בנתיב הימני, כשהמשאית מאחוריו, ורק לאחר מכן התנגשה המשאית ברכבו. הנתבע טען לעומת זאת, כי התובע סטה מנתיב נסיעתו לנתיב הימני- נתיב נסיעת המשאית, חסם את דרכה, קיצר את מרחק הבלימה, וכך נגרמה התאונה ברשלנות התובע.

3.לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, עיינתי במסמכים שצורפו ובתמונות המתעדות את הנזקים שנגרמו לכלי הרכב, אני סבור כי האחריות לאירוע התאונה מוטלת כולה על הנתבע.

4.אין חולק כי התאונה ארעה כאשר שני כלי הרכב המעורבים בתאונה נסעו אחד אחרי השני בנתיב הימני של הכביש. שני הנהגים שהעידו בפני תיארו את הכביש בו ארעה התאונה ושניהם התייחסו לכך כי במקטע מסוים, לאחר צומת מרומזר (צומת כפר "מסריק"- לכיוון עכו), הולך הכביש ונהיה צר והתנועה מתנקזת למספר נתיבים מצומצם בשל עבודות שבכביש. הנתבע הבהיר בעדותו, כי התאונה ארעה לאחר שמספר כלי רכב הגיע לאותו מקטע ונוצר גודש, או אז כלי הרכב בלמו, לרבות הוא וכך נגרמה התאונה. עיקר עדותו של הנתבע היא, כי התובע עקף אותו מצד שמאל אולם מעדותו עולה כי התובע חזר והשתלב בנתיב הימני עוד לפני שכלי הרכב המעורבים בתאונה הגיעו לאותו מקטע צר של הכביש. משכך העיד הנתבע הרי עולה, כי בשלב בו ארעה התאונה, המשאית הנהוגה על ידי הנתבע הייתה מאחורי רכב התובע, שהשתלב כבר בנתיב הימני, כך שלעבודה כי התובע עקף את המשאית, אין כל תרומה לאירוע התאונה. מסקנה זו מתחזקת לאור עדותו של הנתבע כי מלבד התובע, מספר כלי רכב עקפו את המשאית מצד שמאל, עוד לפני שכלי הרכב הגיעו לקטע הכביש בו ארעה התאונה.

5.לפי התמונות שהוגשו לעיוני הנזק אשר נגרם לרכב התובע הנו בחלק האחורי ימני. מוקד הנזק ברכבו של התובע מלמד על כך, כי חלף זמן למן השתלבות התובע בנתיב הימני ועד לפגיעת המשאית ברכבו, דבר אשר משמיט את הבסיס מהטענה, כי רכב התובע התפרץ לנתיב הימני. סביר הוא כי אם רכבו של התובע היה מתפרץ לפני המשאית וחוסם את הנתיב הימני, לא היה הנתבע מספיק להסיט את המשאית ימינה ולפגוע רק בחלקי הימני של רכב התובע, אלא שהפגיעה הייתה לרוחב החלק האחורי ואל בקיצון החלק הימני. התמונה העובדתית העולה היא, כי לעקיפת התובע את משאית הנתבע אין כל תרומה לאירוע התאונה ומה שעולה הוא, כי התובע עקף את המשאית, השתלב בנתיב הימני או אז הגיעו כלי הרכב לקטע בו הנתיבים מצטמצמים ובו גודש תנועה, הנתבע לא הספיק לעצור את המשאית, הסיט אותה ימינה כדי להתחמק מפגיעה ברכב התובע, או אז נגרמה התאונה.

6.אשר לנזק, התובע הציג בפני חוות דעת שמאי וחשבונית בגין תיקון הרכב ואיני רואה מקום שלא לקבל טענותיו של התובע לעניין הנזקים (בניכוי המע"מ הואיל והמדובר ברכב לשימוש מסחרי), למעט טענתו בדבר "הוצאות ימי עמידה ועבודה", הגם שיכול להיות כי לתובע נגרמו הפסדים אלה, הרי הוא לא הציג בפני ראיה כלשהי לתמיכה בטענתו זו.

7.סוף דבר, אני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסך של 8692 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, וכן הוצאות בסך של 500 ₪. הסכומים שבפסק הדין ישולמו תוך 30 ימים.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ה' אייר תשע"ג, 15 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: